רש"י על מועד קטן י״ח

1 הלכה כרבי יוסי במועד - דמתיר:

2 איתרע ביה מילתא - בפנחס אחוה דפנחס הוה אבל:

3 עייל שמואל לישאל ביה טעמא - לדבר על לבו דפנחס:

4 אילו בדידיה הוה - כלומר אילו היית אבל:

5 מי מזלזלת ביה כולי האי - באבילות דשקלת לטופרך:

6 ואיתרע ביה מילתא - אבילות:

7 שקלינהו לטופריה חבטינהו לאפיה - זרקינהו מרוב כעס והדר מכנס להו דזורקן רשע:

8 ברית כרותה לשפתים - דכתיב ונשתחוה ונשובה אליכם וכן הוה דחזרו תרוייהו:

9 סבור מיניה דיד - מותר בימי אבלו משום דמאיס דרגל לא:

10 גינוסטרי - מספרים:

11 אין בהם משום מיאוס - מדשקל ליה בשיניה:

12 ושדי ליה לאבראי - ועברה עלייהו איתתא אבראי:

13 כיון דאישתני - מההוא דוכתא דהוו מעיקרא אישתני ולא מזקי:

14 ומר זוטרא מתני - בברייתא דבקשו ממנו צפרנים בימי אבלו ולאו משמיה דרב יהודה:

15 ואם בקשו ממנו שפה היה מתיר להם - כלומר אנא חזינא לדעתיה אי שאלו לגלח השפה היה מתיר להם דאין בהם משום בל תשחית פאת זקנך ויקרא י״ט:כ״ז:

16 מזוית לזוית - מסוף הפה לסוף האחר מותר לגלח שהרי מעכבת אכילה ושתיה ומאיס:

17 ולדידי - דאנינא דעתי כל השפה כשפה המעכבת דמי דאנינא לי דעתי:

18 פרמשתקו - אמתו:

19 אמגושי הוה דכתיב הנה יוצא המימה - מחלוקת במס' שבת דף עה. חד אמר חרשי להכי יוצא ליאור בשביל מכשפות ואידך אמר גידופי להכי יוצא שאומר לי יאורי ואני עשיתני:

20 מטפחות ידים - שמנגבין בהן ידים משום דמאיס:

21 מטפחות הספוג - שמנגבין בהן עצמן כשיוצאין מבית המרחץ:

22 ושעלו מטומאתן - במועד:

23 מתני' - דקתני אלו מכבסין אע"ג דאית ליה תרי ומטנפי אבל מי שאין לו אלא חלוק אחד דכולי עלמא שרי:

24 מטפחות הספרים - של פשתן:

25 כלי פשתן - דלא נפיש טירחא:

26 הני אין - אבל שאר כלי פשתן לא:

27 אפילו דשאר מיני - כלומר מטפחות דשאר מינין כגון דצמר אע"ג דנפיש טירחא שרי לכבס אבל שאר כלים דשאר מינין לא אבל כלי פשתן שרי לכבס:

28 משיכלי - ספלים:

29 מתני' קדושי נשים - שכתב בשטר הרי את מקודשת לי דאשה נקנית בשטר:

30 דייתיקי - שטר צוואה:

31 פרוזבולין - שכותב מלוה בשטר שאינו משמט ולא משמיט ליה שמיטה:

32 איגרות שום - בכך שמו בית דין שדה זו ונתנו לאחים כך וכך נגדו:

33 איגרות מזון - פלוני קבל לזון בת אשתו:

34 שטרי בירורים - ביררו ב"ד חלק זה לזה וחלק זה לזה:

35 גזרות ב"ד - פסקי דינין:

36 ואיגרות של רשות - צווי וקיום של שלטון:

37 גמ' כדרב גידל - שכותב תנאי זה בשטר:

38 ניקנין באמירה - בלא קנין:

39 דקא עביד מצוה - דעוסק בפריה ורביה:

40 כפרת בה' - באמנה דקאמר דלא מסייע צלותא כלום הואיל ולא מזמנה ליה כלומר השתא צלינא עלה ולא אסתייעא מילתא:

41 אמר - אי לא מנסבא או איהי תמות מקמאי דלא איחזי כד מנסבא לאחר ואצער בה:

42 או איהו - עצמו ימות מקמי דתינסבא איהי לאידך ולהכי מארס במועד שלא יקדמנו אחר ברחמים שתמות היא:

43 נחשד בדבר - עבירה:

44 להכעיס עבוד - וידעי דלא היה:

45 בקלא דפסיק - לא היה ביה:

46 קלא דלא פסיק - היה ביה:

47 דומי - חשד כמו לא ישא בת דומה סוטה דף כז.:

48 אבל הדר נבט - דבתר דפסיק התחיל קלא נבט נשמע דמיון כמו במסכת תענית דף ד. האי צורבא מרבנן דמי לפרצידא דתותי קלא כיון דנבט נבט ופי' זה וזה לשון צמח:

49 מתני' ואם אינו מאמינו - המלוה ללוה:

50 או שאין לו מה יאכל - לסופר:

51 אפילו בספר עזרא - ספר תורה של עזרא ואני שמעתי עזרה בה' ופי' ספר מוגה היה בעזרה שממנו היו מגיהים כל ספרי גולה:

52 לעצמו - לקיים זה המצוה אבל לצבור למכור דדרך שכירות הוה חשיב מלאכה כדאמרינן לעיל מועד קטן דף יב. אונכרא דכיון דלאו אגרא קשקיל שרשויי בעלמא הוא ושרי: